<h1>רבינו ירוחם נכ"ד ח"ו</h1>
<h2>דף מג:</h2>
נערה המאורסה היא או אביה מקבלין גיטה פשוט בגטין ובקדושין. ומשמע מתוך פרש"י כי דוקא נערה אבל קטנה אביה ולא היא כשיש לה אב וכן כתב רי"ף והרמב"ם כי המקדש קטנה על ידי אביה וגרשה כשהיא קטנה אביה מקבל גיטה ומשיגיע ליד אביה מגורשת ע"כ אבל רש"י הגיה שוב בפירושו בפרק האיש מקדש כי ה"ה לקטנה וכן כתב ר"ת וכן הר"י ב"ר מאיר והרמ"ה ולקמן אכתוב יותר בדין קטנה. ופרש"י כי כשהיא נערה מתגרשת על ידי אביה שלא מדעתו כי היכי דמתגרשת על ידי עצמה שלא מדעתו וכן מוכח בקדושין.
קטנה שאינה יודע' לשמור גיטה ולא עצמה אינה מתגרשת אפי' מדאוריתא ואם יודעת לשמור עצמה וגיטה מתגרשת אפילו מדרבנן ואם יודעת לשמור גיטה ולא עצמה מתגרשת מדאורית' ורבנן גזרו שלא תתגרש כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר. ואי זו היא קטנ' כל שמבחנת בין גט לדבר אחר פשוט בקדושין ובגטין וביבמות. ופרש"י ומה שאמרנו שאינה מגורשת אפילו ע"י אביה מן הארוסין מאחר שאינ' יודעת לשמור גיטה ור"ת כת' דמתגרשת על ידי אביה מן האירוסין אף על גב דאינ' מתגרשת על ידי עצמה ועשה כן מעשה דהא דאמרי' אינה מתגרשת כשמת האב או שנשאת וזה מחלק' הפוסקי' כמו כן בשוטה וכתבתיו למעלה בדין שוטה. ומה שאמרנו כשיודעת לשמור גיטה דהיינו כשמגיע לכלל פעוטות ומתגרשת כך פשוט ואפי' בקדושי אביה שהם מדאוריתא וכן פשוט. קטנה מתגרשת בקדושי אביה פי' אפילו קדשה אביה כמו שפירשתי ולעולם היא עצמה אינ' מקבלת גיטה בחיי אביה אלא אם ראויה לקדש עצמה לאיש אחר כגון שאין לה אב או שנשאת ששוב אין לאביה רשות בה וכן דקדק רש"י וכן עקר וכן מוכח, וכן כתב רי"ף כי בחיי אביה והיא תחת אביה מקבל גיטה אביה ולא היא. ור"ת כתב דקטנ' מתגרשת בקדושי אביה אפילו בחיי אביה ופי' נערה המאורסה שכתבתי למעלה דה"ה לקטנה כמו שהגיה רש"י בפי' שכתבתי למעלה.
